כ"ח באייר – יום בנין ירושלים

ברצוני להציע בפני גדולי הרבנים לקרוא לכ"ח באייר יום בנין ירושלים.

מלבד שהגדרה זו נראית מדויקת יותר וכפי שנסביר בהמשך, זו הגדרה מבוארת יותר, המחוברת יותר ללבבות ולתפילות של עם ישראל. עם ישראל מתפלל לבניין ירושלים אלפי שנים, הן בתפילת העמידה "ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו", והן בברכת המזון "ותבנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו, ברוך אתה ה' בונה ירושלים". אנו מחכים ומצפים לבניין ירושלים אך האם אנו מבינים מספיק על מה בדיוק אנחנו מתפללים? הרי ירושלים העתיקה בנויה בבתים, מיושבת ביהודים ומוקפת חומה מימים ימימה?

מתי נוכל לומר שירושלים נבנתה? האם רק כאשר יבנה בית המקדש?! והרי מדובר בשתי תפילות נפרדות, יש תפילה על בניין ירושלים ויש תפילה על בנין בית המקדש, כמו שאנו מתפללים בברכת המזון "רחם ה' אלוקינו ועל ירושלים עירך ועל היכלך ועל מעונך ועל דבירך ועל הבית הגדול והקדוש", וכך גם בתפילת העמידה, בתחילה מבקשים רק על ירושלים "תשכון בתוך ירושלים עירך… ובנה אותה בנין עולם… ברוך אתה ה' בונה ירושלים", לאחר מכן מבקשים על ביאת המשיח "את צמח דוד עבדך" ולבסוף, בתפילת "רצה", מבקשים "והשב העבודה לדביר ביתך".

התשובה לשאלה כתובה בדברי הפוסקים (משנ"ב תקס"א ס"ק בשם הב"י ואחרונים), שהגדרת בנין וחורבן תלויה בשלטון, האם מדובר בשלטון יהודי או בשלטון של עמים אחרים. כל זמן שהערים הללו נמצאות תחת שלטון של אומות העולם הן נחשבות חרבות וכל הרואן צריך לקרוע, למרות שהערים בנויות מבחינה גשמית לתפארת, ולמרות שגרים בהן יהודים. לאור זאת פסקו רבים מגדולי ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, לאחר שחזר שלטון יהודי לערי יהודה ובראשן ירושלים, שאין צורך לקרוע כאשר רואים אותן כיון שהן נחשבות בנויות.

נמצא אפוא ששחרור ירושלים והבאתה תחת שלטון יהודי היא היא הבנייה המדוברת שעליה התפללנו כל כך הרבה, ובאותו יום שירושלים שוחררה היא בעצם נבנתה והתמלאו משאלות ליבנו ותפילת כל הדורות. הן אמנם שלא ניתן לשנות את נוסח התפילה ועלינו להמשיך להתפלל בכל ליבנו לבניינה השלם של ירושלים, ולכוון שנזכה במהרה לשלטון שלם הפועל בירושלים ללא התערבות אומות אחרות, וכן לכוון על בניינה הרוחני של ירושלים ולא רק על הגשמי, אך בוודאי שעיקר הבניין כבר הושלם ומסר זה יועבר לציבור בצורה חדה ובהירה אם נקרא לכ"ח באייר יום בנין ירושלים.

אלא שעדיין יש לשאול, על מה החגיגות הגדולות ביום בניין ירושלים והרי עדיין בית המקדש חרב ושועלים הילכו בו? להבנת העניין עלינו להתבונן בתועלת שיש בבניין ירושלים ללא בניין בית המקדש. ביום גדול וקדוש זה גאולת ישראל התקדמה צעד משמעותי נוסף לעבר הגאולה השלמה. צעד זה, מלבד חשיבותו העצמית, גם הוביל אחריו מהפכה רוחנית עצומה. ביום זה חזרה השכינה לשרות בירושלים הבנויה, זו הנמצאת תחת שלטון יהודי, וכמו שאנו אומרים בתפילה "תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין ובנה אותה בנין עולם במהרה בימינו", ופירוש הברכה הוא: על ידי שירושלים תיבנה יתקיים בנו "תשכון בתוך ירושלים עירך", שהשכינה תשרה בה. בנוסף, ביום גדול זה התקדש שם ה' בעולם באופן עצום ונשגב, הקב"ה הוכיח לכל באי עולם שהעם הנבחר, בניו האהובים, הם בעלי הבית על ירושלים, אותם הוא רוצה כשליטים שם, ולא עמים אחרים ולא דתות אחרות, ובזה הוכיח קבל עם ועולם שאמונתם ודתם היא אמונת האמת.

השראת השכינה בירושלים שהחלה ביום זה, כ"ח באייר התשכ"ז, הובילה מהפכה עצומה בעם ישראל, מהפכה פנימית החבויה במעמקי נשמותיהם, שהובילה תהליך מופלא ועצום של התעוררות רוחנית כבירה, חזרה בתשובה המונית שמתרחשת למעלה מדרך הטבע ולא ניתנת לעצירה כבר למעלה מחמישים שנה. בנייתה של ירושלים שינתה את הכיוון הרוחני של עם ישראל, ולאחר כמאתיים שנה של חילון הולך וגובר, התהפך הכיוון ועם ישראל נעים בכל הכוח לכיוון הקודש, לכיוונה של ירושלים של מעלה. חזרת השכינה לירושלים בנתה את ירושלים שבלב שיש לכל אחד מאיתנו, טיהרה את ליבנו ועוררה את נשמתנו המחפשת קרבת ה'. 

יום ירושלים שמח, יום בניין ירושלים שמח.

שמעון פרץ, ראש ישיבת הסדר קריית גת.