תפריט
תפריט
הטלת גורל הוא נושא מורכב. בשאלה ההלכתית האם מותר למלא טופסי הגרלה נחלקו הפוסקים. כמובן שלא מדובר על הגרלות הנעשות על מעשי איסור כגון חילול שבת וכדומה, שלכל הדעות אסורות. ביחס להגרלות רגילות נחלקו הפוסקים. ההולכים לפי הרמ"א מתירים, וההולכים לפי פסקי מרן השו"ע הפוסק שאסמכתא לא קניא נחלקו האם לדמות את הגרלות הפיס להגרלות על תחרויות סוסים וכד' שלכל הדעות אסורות; יש המדמים ולכן אוסרים ויש שלא מדמים ולכן מתירים. איזו בעיה הלכתית יכולה להיות בהגרלת פיס? אנשים שקונים כרטיס עושים זאת מתוך תקווה שיזכו בהגרלה ופעמים רבות משכנעים את עצמם שכך אכן יקרה, וכאשר הם לא זוכים הם מצטערים על כספם. יוצא איפוא שמבחינה מסוימת הם לא נתנו את הכסף בלב שלם ויש כאן סוג של הטעיה הנקרא בפי חז"ל "אסמכתא" והשו"ע פוסק שהיא "לא קניא". להלכה למעשה, ראוי להחמיר כפסקו של מרן הרב עובדיה בדעת השו"ע האוסר למלא טפסי הגרלה אך למקילים יש על מי לסמוך.
האם מבחינה השקפתית זה טוב למלא טופס הגרלה או להטיל גורל או שמא יש כאן בעיה של ביטחון בקב"ה? יש לחלק בין קניית כרטיס הגרלה שהיא מותרת ואין בה בעיה השקפתית לבין הטלת גורל על מנת לקבל החלטות בחיים או הליכה אחר אסטרולוגיה – כוכבים ומזלות – או אחר אמונות טפלות בקבלת החלטות בחיים, שהיא גם אסורה וגם גורמת לנזקים גדולים. דרך אגב, חשוב להבהיר שלא כל דבר הוא אמונה טפלה. אסור לנו לזלזל בכל מיני מנהגים של אבותינו גם אם הם לפעמים נראים לנו כאמונה טפלה. למנהגים רבים יש הגיון ויש מקור וצריך לברר אותם לפני שמחליטים לגביהם.
לפי התורה, אדם צריך להתנהל ולקבל החלטות על פי ההיגיון שלו מתוך בטחון שהקב"ה יעזור לו להגיע להחלטות הנכונות. מתוך כך הוא יתרגל לקחת על עצמו את מלוא האחריות על תוצאות מעשיו והחלטותיו ולא יתלה את הקשיים ואת הכישלונות בגורמים זרים כמו מזל וכד'. בדרך זו הוא כל הזמן ישתפר ויתקן את עצמו כיון שהוא יוצא מנקודת הנחה שכל מה שקורה לו נובע ממעשיו ומהחלטותיו. מתוך כך הוא יפיק לקחים, יתקן את עצמו, את מידותיו את מעשיו ואת החלטותיו וישתפר כל הזמן, הן בתחום הרוחני והן בתחום הגשמי.
לעומת זאת, ניהול החיים וקבלת החלטות על פי גורל, על פי מזל, על פי כוכבים, על פי אמונות טפלות, זה גם אסור וזה גם גורם נזקים בטווח הרחוק. לפעמים זה מיקל על האדם שמישהו מקבל אחריות בשבילו, שהרי כך הוא לעולם לא אשם בתוצאות ולא אחראי עליהם, אך בטווח הרחוק הנזקים שנובעים מצורת התנהלות זו גדולים. כאשר אדם מתנהל בצורה זו הרי הוא מגמד את שכלו ולא מאמין ביכולותיו לקבל החלטות נכונות על פי היגיון צרוף, כיון שלפי אמונתו ישנם כל הזמן גורמים עליונים שמשפיעים על חייו, כמו המזל של כל יום ושל כל שעה או כל מיני רמזים שמשפיעים על החלטותיו כגון יום מעונן או חתול שחור שעובר וכד', וכך אדם מתרגל לפעול נגד ההיגיון שלו ולא לסמוך עליו. לדוגמא, הוא מבטל עסקה מאד הגיונית רק משום שהמקל שלו נפל לכיוון מזרח.
בהתנהלות זו אדם גורם רעה לעצמו, הן בכך שהוא מתרגל לא לקחת אחריות על מעשיו ומסיר מעליו את אשמת הכישלון ואת נזקיו, הן בכך שהוא לא מפיק לקחים ולא משפר עצמו והן בכך שהוא לא חוזר בתשובה כאשר הוא מקבל איתותים אלוקיים בדמות צרות שבאות על חטאיו, שהרי מבחינתו לא היה לו מה לעשות ואין לו מה להשתפר כיון שזה המזל שלו, זה גורל מלמעלה שאי אפשר להתחמק ממנו.
היחס השלילי הזה הוא ביחס להתנהלות יום יומית על פי גורל. אמנם מצאנו בתורה ובנביאים שלפעמים השתמשו בגורל לצרכים מסוימים כגון ביום הכיפור שמטילים גורל כדי לדעת לבחור את השעיר לה' או בחלוקת הארץ בזמן כיבוש יהושע. שני הדברים הללו היו על פי ציווי אלוקי מפורש שקבע שכך הדברים צריכים להתנהל והדבר מלמד שלפי
שו"ע יו"ד הלכ' מעונן ומכשף סימן קעט סעיף א: "אין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות. הגה: משום שנאמר: תמים תהיה עם ה' אלהיך (דברים יח, יג) (ב"י). וכ"ש דאסור לשאול בקוסמים ומנחשים ומכשפים (פסקי מהרא"י סי' צ"ו).
שם סעיף ג: האומר: פתי נפלה מפי, או מקלי מידי, או בני קורא לי מאחרי, או שצבי הפסיקו בדרך, או שעבר נחש מימינו או שועל משמאלו, ולמי שאירע לו אחד מאלו עושה ממנו ניחוש שלא לצאת לדרך או שלא להתחיל במלאכה, וכן המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים, וכן האומר: אל תתחיל לגבות ממני, שחרית הוא, מוצאי שבת הוא, מוצאי ר"ח הוא, וכן האומר: שחוט תרנגול שקרא כעורב ותרנגולת זו שקראה כתרנגול, אסור. הגה: יש אומרים אם אינו אומר הטעם למה מצוה לשחוט התרנגולת, אלא אומר סתם שחטו תרנגולת זו, מותר לשחטה כשקראה כתרנגול (ב"י בשם הר"א). וכן הוא המנהג.
התורה הטלת גורל לפעמים מהווה אמצעי לדעת את רצון ה'. דוגמאות בולטות הן הגורל שהטילו אנשי הספינה שבה היה יונה הנביא לדעת מי גרם לכל הסערה הגדולה והגורל שהטיל יהושע כדי לדעת מי מעל בחרם.
לפעמים מטרת הגורל היא לא לדעת מהו רצון ה' אלא רק להוות פתרון כיצד למנוע מחלוקות מי יהיה ראשון, כמו שמצאנו במשניות במסכת יומא שבבית המקדש היו לפעמים קובעים את זהות הכהנים שיעשו את העבודות על פי הגורל והדבר מלמד שאין בכך בעיה הלכתית, כנראה משום שהגורל משמש רק אמצעי לפתור מחלוקות ולא מתוך אמונה שזה רצון ה' שהוא יעשה ראשון.
הסתכלות מעין זו צריכה להיות לנו גם ביחס להגרלות על כסף הנעשות בדרך המותרת מבחינה הלכתית. אין מטרת הגורל לגלות לנו את מי הקב"ה רוצה להעשיר, אלא זה סוג של משחק שמטרתו להעשיר אנשים מסוימים, כל פעם מישהו אחר והכל באופן מקרי. כל אחד מהאנשים תורם סכום כסף מתוך תקווה שהוא זה שיתעשר אך הוא מודע לכך שהסיכוי הוא קטן ביותר. יש אנשים שזה ממלא אותם תקווה אך יש גם אנשים שמתמכרים לכך וזה גורם להם נזקים עצומים בכל תחומי החיים, לאנשים מעין אלו כמובן שאסור להתעסק בגורלות ועליהם ללכת לייעוץ רפואי כיצד להתמודד עם הנטייה הבעייתית הזאת.
כאשר אדם ממלא כרטיס הגרלה הוא פותח צינור נוסף להתעשרות, אולי הקב"ה ירצה להעשיר אותו בדרך זו, אך כמובן שיש לקב"ה דרכים נוספות. גם אדם שלא יקנה כרטיס הגרלה יתעשר, אם הקב"ה חפץ בכך, ממילא קניית הכרטיס לא מעלה ולא מורידה. אם מגיע לו להתעשר זה יקרה בדרך זו או אחרת ואם לא מגיע לו להתעשר זה בכל מקרה לא יקרה. קניית הכרטיס רק יוצרת צינור נוסף שדרכו הקב"ה יכול להעשיר אדם אך העושר לא תלוי בכך כלל וכלל. ממילא אדם הרוצה לקנות כרטיס די לו בכרטיס אחד בודד ואין צורך ביותר מכך. כמו כן אין רווח ותועלת בקניית כרטיס בכל שבוע וכד' אלא די בכל תקופה או בכל שנה.
ישיבת ההסדר הגבוהה קריית גת הוקמה על מנת להפיץ בעם ישראל תורה עם אהבה.
הישיבה חרטה על דגלה לגדל תלמידי חכמים ובני תורה אוהבי ישראל ובעלי מידות טובות – במיוחד בקריית גת, עיר נפלאה עם אנשים אהובים מלאים בחום, באהבת תורה, באהבת ישראל ובחיבור בין קבוצות שונות בעם ישראל.
