ברכת שהחיינו על יום עצמאותינו

לכבוד מו"ר רה"י שליט"א,
מדוע אין לברך על עצם הגעת היום מדי שנה בשנה? והרי זו ברכה שתלויה בשמחת הלב, ומה גדול צערי כאשר אדם רוכש חולצה מן
השוק ומברך עליה ברכה זו, ועכשיו על שחזרנו לביתנו אחרי אלפיים שנות גלות, ועוד אחרי שואה ששליש מעמנו אבד, ותחיינה העצמות היבשות, והעלה אותנו מקברות הגלות – לא נברך?

ברכה ושלום,

שיבת ציון והקמת מדינתנו הם ללא ספק אירועים בעלי משמעות אדירה מכל בחינה שהיא. אשרינו שזכינו לחסד העצום הזה שאין כמותו, לשוב לארץ חמדתנו, לבנות בה ביתנו לשרת בצבאנו הקדוש וללמוד בה את תורתנו הקדושה. על כך אנו מודים כל יום וכל עת וכל שעה ובמיוחד ביום העצמאות שנקבע כיום המיוחד להודאה על כך ולשמוח בשמחת גאולתנו.

לפיכך עלינו להודות ולהלל ואנו אומרים ביום העצמאות הלל עם ברכה כבשאר החגים ובכימי החנוכה.

בעניין ברכת שהחיינו נחלקו הפוסקים, עיקר המחלוקת תלויה בשאלה האם בחנוכה מברכים שהחיינו על קיום המצווה של הדלקת הנר או על קדושת הזמן. רוב הפוסקים כנראה סוברים שהברכה בחנוכה היא על הדלקת הנר ולא על קדושת הזמן ומזה למדו גם ליום העצמאות.

החשיבות והשמחה על הקמת המדינה היא עצומה וגדולה ללא שיעור וללא השוואה לשמחה אחרת אולם שמחה זו הרי קיימת כל רגע וכל שעה, ברכת שהחיינו היא ברכת הזמן שבאה רק על משהו חדש ושונה. השאלה היא האם יומא קא גרים דהיינו יש קדושה מיוחדת ביום הזה שגרמה לעצמאות או שזה יום שנקבע לצורך הודאה ושמחה, אולם ללא שום מיעוט בחשיבות המדינה אין חשיבות דווקא ליום הזה.

כבר בדור הקמת המדינה נחלקו לגבי ברכת שהחיינו, פוסקים רבים שבודאי תמכו במדינה סברו שאין אפשרות לברך שהחיינו. כך פסקו הרב נריה הרב ישכיל עבדי  ועוד ועוד. על כן אנו נוהגים כבר שנים רבות לאכול ביום העצמאות פרי חדש, מברכת ארצנו ולברך שהחיינו.