הדרך החינוכית של הישיבה

החופש להתעלות בקודש – התפיסה החינוכית של הישיבה

בדור הגאולה נדרשת מדרגה חדשה בעבודת ה', עבודה מתוך בחירה ורצון, עבודה מתוך אהבה ולא רק מתוך יראה, עבודה שנובעת מהרגש ולא רק מהשכל. עבודה כזו שבאה מאהבה נותנת כוח ולא רק לוקחת אותו והיא ממלאת את הנפש סיפוק ושמחה. הכלי החינוכי החזק ביותר שיכול לסייע לנו להתעלות בקודש ולזכות לעבודה זו הוא החופש, החופש מאפשר בחירה והכרת העצמיות, ומתוך כך מאפשר התעלות אין סופית.

כיצד זה קורה? הנחת היסוד היא שכל בחור רוצה להצליח לבנות אישיות מלאה ועוצמתית שמחוברת לקדושה אלא שכתוצאה מרדיפה אחר מטרות חיצוניות הדבר לא מתאפשר. המרדף היום יומי הזה לא מאפשר לו לפגוש את עצמו, את רצונותיו האמיתיים, את מה שטוב לו באמת, שהרי הוא עסוק בלרצות את האחרים, עסוק במאמץ בלזכות בעוד קצת הכרה בערכו. מתוך כך הוא לא מודע למה שבאמת מתחולל בעולם הפנימי שלו. הוא עושה דברים לא כי הוא בוחר לעשות אלא כי הוא חייב, לא כי הוא אוהב אלא כי הוא ירא, לא כי הוא מבין שהם לטובתו אלא רק משום שהוא חושש. ממילא עשייתו לא ממלאת אותו שמחה והתלהבות.

החופש מאפשר לאדם את המפגש עם עצמו, עם טובתו, עם רצונותיו האמיתיים. כאשר אדם לא חייב לתת דין וחשבון כלפי חוץ המוקד שלו הופך להיות כלפי פנים. הוא מתחיל להכיר את עצמו ומתחיל בירור פנימי נוקב ואמיתי מה באמת טוב לו, בשביל מה הוא בא לעולם ומה ימלא אותו אושר ויביא אותו להצלחה אמיתית.

בניית הזהות האישית הזאת ההולכת ומתרקמת זקוקה לתנאים הכרחיים על מנת להצליח להוביל אותו למלא את ייעודו בחיים בשמחה. נדרשים תנאים כמו שיח פתוח בגובה העיניים עם הרבנים, מגוון רחב של שיעורים הנוגעים בשאלות של החיים בעומק ובדייקנות, וכל זאת בסגנונות שונים המתאימים למגוון רחב של בחורים ושל בירורים ולבטים. הבנייה הפנימית הזאת צריכה להיות מלווה בהרבה אמון מצד הרבנים בכוחות העצמיים שלו, המשולב באופן מושכל באווירה של אחריות אישית ולא של לחץ חיצוני כמו תיוגים וסטיגמות.

על מנת שההכוונה הרבנית תהיה מדויקת ומותאמת לנפשו של התלמיד על הרב להכיר את אישיותו ואת כוחותיו של התלמיד ולצורך כך עליו לעשות שיחות אישיות וליווי אישי לכל תלמיד. אך לא די ברבנים אלא יש צורך גם בחברים טובים שעוזרים להתקדם; חברים בוגרים וחברים בני אותו גיל, ולצורך כך יש חשיבות לפעילויות חברתיות היוצרות את החבורה המגובשת והדיבוק חברים.

החופש יחד עם לימוד התורה בעומק ובהיקף המלווה ביחס אישי והכוונה אישית מפתח בכל אחד את כישרונותיו ואת דרכו הייחודית בעבודת ה', ומתוך כך הוא מתמלא רצון ושמחה לעבוד את ה' מאהבה ותפילתו נעשית מעומק הלב. כך יוצא שהחופש גורם להתעלות בקודש, להתרוממות למדרגת האהבה, אהבת ה' ואהבת ישראל.

מוזמנים לדפדף בעלון
"החופש להתעלות בקודש"

הקדישו את הלימוד
לע"נ יקיריכם