מכתב מבוגר | חגי מרגלית

נכחתי לא מזמן בהרצאה של מולי אדן, המנכ"ל הפורש של אינטל ישראל, בהרצאה הוא סיפר על החיים של חברת היי טק.

לרוב, חברה מתחילה בקטן, סטארט אפ, אם היא מצליחה היא מגיעה לשלב של צמיחה מהירה. בשלב הזה החברה גדלה בקצב מהיר מגייסים המון עובדים, נתח השוק גדל, וכו'…

לאחר מכן מגיע שלב של התייצבות, קצב הגדילה הוא יותר איטי. מגייסים פחות עובדים ומתאמצים לשמור על נתח השוק.

ומה מגיע לאחר מכן?

בחברות רבות השלב הבא הוא התרסקות, השוק התקדם לסטארטאפ אחר והחברה נהיית לא רלוונטית.

כדי להמנע מזה החברה צריכה להמציא את עצמה מחדש, להתחדש, להתרענן, להתאים את עצמה לשוק הנוכחי. גם במחיר סיכון של המצב הנוכחי של החברה.

חברת אפל למשל, עשתה הון מהאייפוד (זוכרים מה זה?) אבל היא לקחה סיכון ועברה לפתח את האייפון. המכירות של האייפוד אכן ירדו דרסטית. אבל המהפכה שאפל עשתה הפך אותה לחברת ענק.

בעבודת ה' שלנו אנחנו עוברים תהליך דומה.

כשאנחנו מתחילים להתבגר ומתחיל הבירור האמוני שלנו מגיע שלב של צמיחה מהירה, כבר לא מקבלים דברים כמובן מאליו, מבררים מי אנחנו, מה הקשר שלנו לקב"ה, וכו'…

השיא מגיע כשמגיעים לישיבה. פתאום משקיעים את כל היום בקשר לקב"ה, ללימוד תורה. התפילות הופכות ליותר אמיתיות, האמונה בקב"ה הופכת ליותר בהירה, אלול, הימים הנוראים, פורים…

ומה קורה אח"כ? אחרי שעוזבים את הישיבה?

בהתחלה מנסים להאחז במה שהיה לנו בישיבה, משתדלים להתמיד בלימוד תורה מדברים עם החבר'ה שנשארו בישיבה. ובעיקר מנסים לשמר את מה שהרגשנו אז.

אבל לאט לאט, לפעמים אפילו בלי לשים לב, מבינים שהעולם זה לא הישיבה. ופתאום תפילת מנחה זה לא חצי שעה לפני סדר צהריים אלא 10 דקות לפני הרצאה או פגישה או באמצע עבודה. ולימוד תורה כבר נראה משהו שממש לא קל להתמיד בו. ומתחילים ללמוד ולעבוד בחברה מעורבת… לאט לאט משהו מתקרר אצלנו. אנחנו מרגישים שהגענו לשיא בישיבה, ובמקרה הטוב נצליח לשמר את זה קצת. על התקדמות אף אחד לא מדבר.

אבל יותר מהכל, לאט לאט מבינים שכל מה שלמדנו בישיבה על קידוש החומר, על עבודת ה' בכל המישורים, על דבקות בה'. פתאום הם נראים לא כל כך פשוטים מבחוץ. איך בכלל חשבנו לעשות את זה?

אז מה עושים? – בדיוק מה שעשה סטיב ג'ובס באפל. מחדשים!

הקשר שלנו לישיבה אחרי שעוזבים אותה הוא לא נועד לשמר על אש קטנה את מה שהיה לנו שם. להזכר בנוסטלגיה בסדרי בוקר סוערים עם החברותא…

הקשר לישיבה נועד לחדש אותנו וללמד אותנו איך מממשים את כל האידאלים האלה בחיים.

לא איך שורדים את החיים בלי להדרדר רוחנית, אלא איך ההתמודדויות בחיים מקדמות אותנו למדרגה הרבה יותר גבוהה. איך באמת בונים ממלכת כהנים וגוי קדוש. לא בתאוריה, במציאות!

ואז, נוכל להפוך למעצמה רוחנית באמת!