צעדים ראשונים בישיבה. / אלון דעי חצר"ם שיעור א'

התחלה של תקופת הישיבה חושפת את הבחור הצעיר לעולם שונה מזה אליו התרגל בישיבה התיכונית או בתיכון. ברצוננו להציג כמה נק' שאולי יועילו לכניסה "רכה" יותר לישיבה.

  1. פתיחות לשינוי. כבר בימים הראשונים בישיבה תגלה שהשיעור שלך מורכב מבחורים שבאים מרקע שונה משלך, עם מנהגים, דעות וסגנון שייתכן שלא נחשפת אליהם בעבר. כמו כן ייתכן שהתפילות בישיבה יהיו שונות במעט ממה שהורגלת להתפלל בסביבת מגוריך. היה סבלני ופתוח לשינוי. קבל את העובדה שלא כולם חייבים לשיר "לכה דודי" במנגינה שאתה מכיר [יש בכלל עוד מנגינות?] או לעשות הבדלה במוצ"ש בדרך בה אתה רגיל [הרב, למה הוא מנגן בגיטרה באמצע ההבדלה?]. עם טיפה סובלנות ועין טובה תגלה שהשינויים לא קריטיים כמו שנראו בהתחלה ולאט לאט תתרגל ואף תשמח לאמץ את חלקם.

 

  1. רצינות והתמדה. בישיבה ,בשונה מהמסגרת התיכונית אליה הורגלת בשנים האחרונות, אין כמעט בכלל מערכת האחראית על משמעת. אין מי שבודק אם קמת בזמן לתפילה  [אם בכלל], באיזו שעה עלית לישון [אם בכלל], כמה זמן מהסדרים הוקדש באמת ללימוד [ולא לצחוקים עם החברותא בפינת הקפה],אין מבחנים על הסוגיות הנלמדות ואין חלוקת תעודות בסוף השנה. במסגרת שכזו אחראי המשמעת היחיד הוא בעצם- אתה. זכור! באת לישיבה כדי להשקיע בלימוד תורה איכותי ומעמיק, עבודה על המידות ועליית מדרגה ביראת שמיים ובעבודת ה'. חבל לבזבז את תקופת הזמן בישיבה בהתעסקות בתחומים שלא יקדמו אותך בנושאים אלה [צפייה בסדרות, עבודות מזדמנות ,פסיכומטרי, הוצאת רישיון נהיגה וכו'].

 

כמו כן אם אתה יודע שאתה "מכור" לספרי מתח/טאבלט/שחמט [תתפלא אבל יש גם כאלה…] ולא תוכל להשקיע את מירב הזמן ותשומת הלב במטרות שלשמן הגעת לישיבה – אל תביא אותם לישיבה. גם הפלאפון יוכל לחכות לך בחדר ולהיפגש איתך בהפסקת הצהריים. גם אם בהתחלה הוא ייעלב, בסוף הוא יתרגל.

 

  1. תנאי לימוד נאותים. אמנם באת לישיבה למטרות רוחניות, אך עדיין אינך מלאך. בחור ישיבה צריך לאכול ולישון טוב כדי שהסדרים והשיעורים יהיו ממצים ופורים. אם עלית לישון בשעה סבירה אך אתה עדיין מרגיש עייף – מותר ואף רצוי לישון בהפסקת הצהריים להשבת הכוחות. אם האוכל לא מספק – דבר על זה עם הגורמים האחראים. האוכל בישיבה לעולם לא יהיה טעים כמו האוכל של אמא [אלא אם אמך היא הטבחית בישיבה…] אך הוא כן צריך להיות אכיל ובכמות מספקת.

 

  1. שיעורים. בסדר היום הישיבתי משובצים בדרך כלל מספר שיעורים העוסקים בנושאים שונים. חלק מהשיעורים בנויים ומיועדים במיוחד לתלמידי שיעור א' מבחינת התוכן והרמה. קורה לא פעם שבחור בשיעור א' נכנס לשיעור והוא לא מרגיש שהשיעור מקדם אותו או תורם לו. אל תחליט ששיעור מסויים הוא "לא בשבילך" רק לאחר מספר פעמים בודדות שנכנסת אליו. תן קצת קרדיט לראש הישיבה ולר"מ שלך שבחרו את נושא השיעור ואופיו לאחר שיקול דעת והתחשבות בצרכים ובכלים שצריכים לקנות תלמידים בשיעור א'. כמו כן לעיתים לוקח זמן ל"אסימונים ליפול" ודברים שלא הובנו לפני כמה חודשים, פתאום יוארו לך באופן אחר לאחר תקופת זמן [בדוק ומנוסה]. אם נכנסת לשיעור לתקופה ממושכת ובכל זאת אינך מרגיש שאתה מפיק מכך משהו – דבר על זה עם ראש הישיבה או הר"מ שלך.

 

  1. שבתות ישיבה. לשבת בישיבה יש אופי מעט אחר לעומת שאר ימי השבוע. אמנם מותר ורצוי ללמוד תורה בשבת, אך אין לוח זמנים וסדרים רגיל כבשאר ימות החול ואף השיעורים שונים. הדגש בשבת ישיבה הוא על החוויה וההרגשה המרוממת בתפילות, בשיחות ובסעודות. גם אם אתה משתעמם בהתחלה בשבת ישיבה – אל תוותר עליה ותיסע הביתה. לשבת בישיבה יש ערך מוסף בנושא דיבוק החברים ושמירה על הרצף הלימודי – רוחני. לעיתים וויתור על שבת בישיבה גורם לניתוק במגמת העלייה שנעשתה במהלך השבוע/ שבועיים האחרונים בישיבה, ואח"כ יותר קשה "לעלות חזרה על הסוס".

 

  1. קשר עם ההורים – אמנם בישיבה באת לשקוע בלימוד ורוחניות, אך מצוות כיבוד הורים לעולם עומדת, וגם אם אינך מרגיש צורך מיוחד לדבר עם הוריך – הם מרגישים צורך לדבר איתך. קבע לך זמן מוגדר לשיחה רצינית [ולא חצי דקה] עם ההורים, שתף אותם בחוויות ושמח אותם  בהתקדמות שלך בישיבה.

והעיקר שהכל ייעשה בשמחה, באהבה, בהתלהבות ולשם שמיים. בהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הקדישו את הלימוד
לע"נ יקיריכם