תפריט
תפריט
מסופר במסכת פסחים דף סח ע"ב על רב יוסף ש"ביומא דעצרתא אמר: עבדי לי עגלא תלתא. אמר: אי לא האי יומא דקא גרים, כמה יוסף איכא בשוקא?". ופרש רש"י שבחג השבועות, זמן מתן תורתינו, היה מצווה לבני ביתו שיכינו עגלה שנולדה שלישית לפי שהיא מובחרת יותר וכל זה מפני ש- "אם לא למדתי תורה ונתרוממתי – הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם".
והסביר מרן הגר"א שפירא זצ"ל שרש"י בא בדבריו להדגיש את ההשפעה העמוקה של התורה על רב יוסף, וזה אנו רואים בכך שהוסיף רש"י לכתוב בנוסף ללימוד שלמד רב יוסף את ההתרוממות שזכה לה בעקבות הלימוד. התורה לא רק נקנתה בשכלו אלא רוממה את כל הוויתו וזה מה ששימח אותו כל כך. הדברים יבוארו היטב כשנצרף אליהם את מאמרו של רב יוסף במסכת מנחות צט עמוד א: על הפסוק: "אשר שברת ושמתם בארון" – תני רב יוסף: מלמד, שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון; מכאן, לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו, שאין נוהגין בו מנהג בזיון.
רב יוסף לומד מכך שה' מצוה את משה להניח את שברי הלוחות לצד הלוחות החדשים שכתב, על אף שלכאורה אין בהם ערך מרגע ששברן משה, שה' מלמד אותנו שהואיל ושרתה בהם קדושה רגעים ספורים הקדושה נספגה בהם אף שאין אפשרות ללמוד מהם מכאן ואילך. ומכאן מסיק רב יוסף שגם רב ששכח את תלמודו מחמת אונס כארוע מוחי וכדומה עדיין חובה לכבדו כי קדושת התורה ששרתה בו בעת שלמדה לא זזה ממקומה אף שחכמת התורה בל עימו. הגר"א שפירא זצ"ל מסביר שרב יוסף מדבר בעצם על עצמו כי כפי המסופר בגמרא רב יוסף שכח את תלמודו ונצרך ללמדו מחדש. על כן היה חשוב לו מאד לחדד את הנקודה הזאת שלימוד התורה לא רק מוסיף בנו חכמה גדולה ואמיתית הרבה יותר מכל החכמות האחרות אלא בעיקר מרומם את כל אישיותנו וזה חשוב כל כך עד שבזמן שנשכחת התורה מהתלמיד חכם עדיין ניכרת השפעתו עליו ועל כן חובה לכבדו. כעת מובן עוד יותר מדוע שמח רב יוסף מאד ביום מתן תורה, לפי שהתורה עשתה בו שינוי גדול ועצום בכל רובדי אישיותו ושינוי זה טבוע בו אפילו אם ישכח…ושכח את כל לימודו.
הראי"ה קוק זצ"ל כותב בספר אורות התורה פרק ו' פסקה א: מה שלומדים בקדושה, מתעדן על ידו הרצון והשכל ביחד, – חשוב מאד מה המצב הרוחני של הלומד. אנו לומדים את התורה לא כחכמה המחכמת אותנו אלא ככזו המגדלת אותנו, מזככת את שכלנו ורגשותינו ומקדשת אותם. כלומדים בתודעה כזאת אזי השכל והרצון שבנו מתעדנים.
"והאורה האלהית באה ממקור העצמי של הנשמה וממלאה את כל הוויתה, והחיים הרוחניים מתפשטים על כל קצות המהות, כדרך שמתפשט הדם במרוצתו לכל קצות הגוף."- כעת מאפשרים לשפע השכל האלקי השרוי בתורה לזרוח על כל שטחי החיים. והרב ממשיל זאת לדם הזורם בעורקינו, שאין הוא מפספס אפילו פינה קטנה בגוף. כל הגוף ניזון ממנו. כך התורה אינה מפספסת אפילו שטח אחד בחיים.
אבל כל לימוד חילוני, מכל מדע בעולם, אינו מחיה כי אם אותו החלק המיוחד שהוא מכוון אליו. וזהו יסוד ההבדל שבין קודש לחול מצד הכמותיות, לבד מההבדל, היותר נשגב באין ערוך, שמצד האיכותיות.- לעומת התורה, החכמות האחרות שודאי הן נועדו להשפיע על חיינו לטובה, השפעתן הן רק ביחס לחלק הרוחני והנפשי שבהם הן עוסקות ולא על יתר חלקי הנפש. מלבד הבדל זה ישנו ודאי הבדל עצום מבחינה איכותית בין התורה לשאר החכמות.
תפקידה של הישיבה הוא: להפגיש את הלומד עם התורה בכל ענפיה: גמרא הלכה מוסר ואמונה יחד עם דיבוק חברים עבודת המידות ועבודת התפילה ובכך מתרוממים ונעשים אנשים גדולים המאירים את העולם.
ובפרק יא פסקה ו כותב: התורה מזככת את המדות, ואת כל התכונות הגופניות והנפשיות, מפני שעל ידי עסק התורה מתקפלת כל הנפשיות כולה לאוצר החיים של מקור היושר החי האלהי, שהוא שרש כל התורה, ועל ידי שהייתם של הענפים במקורם העליון קונים הם שם את הטבע העליון והקדוש של עצמיותם על פי יסוד מקורם האלהי ואח"כ בשובם להתפשט בגוף, ולפעול את פעולת החיים, הרי הם שבים בשפע רב של אצילות ועדינות עליונה, והתוצאות המעשיות והמהותיות שלהן מתברכות ומתעדנות. הלא כה דברי כאש נאם ה'.
ישיבת ההסדר הגבוהה קריית גת הוקמה על מנת להפיץ בעם ישראל תורה עם אהבה.
הישיבה חרטה על דגלה לגדל תלמידי חכמים ובני תורה אוהבי ישראל ובעלי מידות טובות – במיוחד בקריית גת, עיר נפלאה עם אנשים אהובים מלאים בחום, באהבת תורה, באהבת ישראל ובחיבור בין קבוצות שונות בעם ישראל.
